בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של משרדי עו"ד ישראליים מעידים על "פעילות בינלאומית" כלשהי ומתהדרים בתואר "פירמה בינלאומית" >> חרף המיתוג הנוצץ, בדיקת "גלובס" מגלה: בעוד שכ-80% מ-30 המשרדים הגדולים בישראל מעידים על פעילות בינלאומית, רק כשליש מהם מחזיק שלוחות בחו"ל.
לצד השדרוג התדמיתי - הסיבה לאימוץ המונח "בינלאומי" היא, בין היתר, כלכלית, לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכי דין: "שכר-הטרחה הנגבה בישראל עבור שירותים משפטיים נמוך משמעותית מזה שנגבה בארה"ב או במדינות מערב אירופה. זה נובע, בין היתר, מההצפה במספר עורכי דין שיוצרת תחרות עזה בין המשרדים.
לכן, המשרדים הישראליים משקיעים מאמצים רבים בגיוס לקוחות זרים, שהם, לרוב, בעלי מוכנות ומסוגלות לשלם יותר. אפשר לומר שבמידה מסוימת, זה, אולי, מה שמאפשר למשרדים הישראליים לשרוד, ולהציע ללקוחות הישראליים את המחירים האטרקטיביים שהם מציעים".
האם החתירה של משרדי עורכי הדין הישראלים לפעילות בחו"ל טומנת בחובה רק הזדמנויות או גם סיכונים? האם העובדה שהמשרדים מעניקים שירות משפטי בחו"ל אינה מחייבת את עורכי הדין הישראלים במידה של אחריות וזהירות מקצועית?
לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכי-דין, מציין כי מעבר לאחריות המקצועית - משרד שממהר למתג את עצמו כ'בינלאומי', אך אינו מגבה את המהלך בצעדים אופרטיביים ממשיים (בלי קשר לשאלה אם הצעדים הללו ישויכו דווקא לנוכחות בחו"ל או יתמקדו בפעילות המערבת צדדים ממדינות שונות), הוא משרד שמטעה את לקוחותיו ועלול לשלם על כך מחיר תדמיתי.
לדבריו, "משרד שטוען לנוכחות בינלאומית, רק בשל העובדה כי אחד השותפים במשרד יצר 'שיתוף-פעולה עם משרד מקומי חזק', לא רק מתהדר בנוצות לא לו, אלא גם מסתכן ביצירת מצג שווא. לצד העובדה שאנו חיים בעידן גלובלי, אנו גם חיים בעידן של שקיפות ונגישות למידע, וזה חל גם על המידע שמשרדים מספקים ללקוחותיהם באשר לעסקיהם, ככל שאלה קיימים בכלל, בחו"ל. בשורה התחתונה: תהיו כנים ושקופים, ואם אין לכם משהו טוב להציג - עדיף שלא להציג ולהתחרט מאוחר יותר".
בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של משרדי עו"ד ישראליים מעידים על "פעילות בינלאומית" כלשהי ומתהדרים בתואר "פירמה בינלאומית" >> חרף המיתוג הנוצץ, בדיקת "גלובס" מגלה: בעוד שכ-80% מ-30 המשרדים הגדולים בישראל מעידים על פעילות בינלאומית, רק כשליש מהם מחזיק שלוחות בחו"ל.
לצד השדרוג התדמיתי - הסיבה לאימוץ המונח "בינלאומי" היא, בין היתר, כלכלית, לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכי דין: "שכר-הטרחה הנגבה בישראל עבור שירותים משפטיים נמוך משמעותית מזה שנגבה בארה"ב או במדינות מערב אירופה. זה נובע, בין היתר, מההצפה במספר עורכי דין שיוצרת תחרות עזה בין המשרדים.
לכן, המשרדים הישראליים משקיעים מאמצים רבים בגיוס לקוחות זרים, שהם, לרוב, בעלי מוכנות ומסוגלות לשלם יותר. אפשר לומר שבמידה מסוימת, זה, אולי, מה שמאפשר למשרדים הישראליים לשרוד, ולהציע ללקוחות הישראליים את המחירים האטרקטיביים שהם מציעים".
האם החתירה של משרדי עורכי הדין הישראלים לפעילות בחו"ל טומנת בחובה רק הזדמנויות או גם סיכונים? האם העובדה שהמשרדים מעניקים שירות משפטי בחו"ל אינה מחייבת את עורכי הדין הישראלים במידה של אחריות וזהירות מקצועית?
לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכי-דין, מציין כי מעבר לאחריות המקצועית - משרד שממהר למתג את עצמו כ'בינלאומי', אך אינו מגבה את המהלך בצעדים אופרטיביים ממשיים (בלי קשר לשאלה אם הצעדים הללו ישויכו דווקא לנוכחות בחו"ל או יתמקדו בפעילות המערבת צדדים ממדינות שונות), הוא משרד שמטעה את לקוחותיו ועלול לשלם על כך מחיר תדמיתי.
לדבריו, "משרד שטוען לנוכחות בינלאומית, רק בשל העובדה כי אחד השותפים במשרד יצר 'שיתוף-פעולה עם משרד מקומי חזק', לא רק מתהדר בנוצות לא לו, אלא גם מסתכן ביצירת מצג שווא. לצד העובדה שאנו חיים בעידן גלובלי, אנו גם חיים בעידן של שקיפות ונגישות למידע, וזה חל גם על המידע שמשרדים מספקים ללקוחותיהם באשר לעסקיהם, ככל שאלה קיימים בכלל, בחו"ל. בשורה התחתונה: תהיו כנים ושקופים, ואם אין לכם משהו טוב להציג - עדיף שלא להציג ולהתחרט מאוחר יותר".